קבלת היתר בניה למבנה לשימוש חקלאי:
בקשה לקבלת היתר בניה למבנה על שטח חקלאי תלויה במידה רבה באופן הגשת הבקשה ואופן הצגת מטרת השימוש במבנה למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד החקלאות
סעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן -החוק), אוסר על ועדה מקומית או מחוזית מתן היתר בניה או שימוש בקרקע חקלאית, למטרה לא חקלאית, אלא אם נתנה לכך הסכמת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית, שהוקמה עפ"י החוק.
סעיף 7 (ב) לחוק קובע: "מטרה לא חקלאית, בסעיף זה - בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים."
בר"ע 30/86 פ.א.ב. שרותים בע"מ נ' מ"י מפי כבוד נשיא בית משפט העליון (לשעבר) מאיר שמגר נקבע כי:
"ניהול עסק של הדברה אינו דרוש במישרין לייצור החקלאי. מה שדרוש לייצור החקלאי הוא ההדברה עצמה, אך לא ניהול עסק של הדברה. בדומה, מה שדרוש לחקלאות ולייצור החקלאי זהו החריש והדיסקוס והזריעה והקציר, אך מכאן אין ללמוד, כי ניהול עסק של מכירת טרקטורים או מכונות חקלאיות הוא שימוש, הדרוש במישרין לייצור חקלאי. יש אף יסוד להניח, שהשימוש בסעיף 7 הנ"ל בתיבה "במישרין" בא להרחיק ספקות, שהרי בלעדיו ייתכן שהיה נמצא מי שנוטה לקבלת התיזה, שעסק פלוני בנושאים חקלאיים דרוש לייצור, ותו לא. על-כן באה המלה "במישרין" וסייגה סייג נוסף, כי יש בה כדי לחדד את האיסור ולהבליטו ולצמצם כל שימוש לפעולות הקשורות מניה וביה בייצור."
באופן דומה, נקבע גם בפסקי דין נוספים, כי יש לבחון את הקשר הדברים ואת מהות הבקשה להיתר בניה. אין דינו של מבנה לאחסון טרקטורים המשמשים את החקלאי בעבודתו כדין מבנה לאחסון טרקטורים לצורכי קיום עסק למכירת טרקטורים. כמו כן, אין דינו של מרכז מזון המשמש להזנת בעלי החיים במשק לבין מרכז מזון המשרת חקלאים אחרים.
כמו כן, בכדי לעמוד על טיבה של כל בקשה להקמת מבנה לצורך פעילות חקלאית חדשה, בוחנים הרשויות המוסמכות, לרבות מינהל מקרקעי ישראל ובעיקר משרד החקלאות, האם המבנה המוצע מתאים לפעילות המבוקשת. כמו כן, הם בודקים, כאשר מוגשת בקשה במסגרת פעילות חקלאית חדשה, את התוכנית העסקית המוגשת עם הבקשה וכדאיותה הכלכלית של הפעילות המבוקשת.
על כן, קיימת חשיבות רבה בהגשה נכונה של הבקשה להיתר בניה למבנה חקלאי, כאשר לפעמים נדרשת בניית תוכנית עסקית נבונה כנלווה לבקשה וכמובן שהמבנה המבוקש מתאים מבחינת טיב החומרים, מידותיו, מרחקים וכד' למטרה המבוקשת בהתאם לנהלים ולכללים הקיימים.
פורסם ב - http://www.articles.co.il/article.php?id=65226
הקצאת קרקע למרעה שלא בקרבת מקום מגוריו של הרועה:
ככלל, לא יאשרו הרשויות המוסמכות הקצאת שטחים לרעיית בעלי חיים שלא בקרבת מקום מגוריו של המגדל. בנסיבות מסוימות ניתן לקבל הקצאת שטחי מרעה כאמור גם אם מקום מגוריו של המגדל אינו סמוך לשטחי הרעייה המבוקשים
בשנים האחרונות מקפידים הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות שלא להמליץ, דרך כלל, על השכרת קרקע לרעייה לרועה שאינו מתגורר בקרבת מקום.
מבחינה מקצועית, ניהול עדר בקר או צאן מחייב השגחה קרובה ותמידית על העדר. אמנם, בעל העדר יכול להסתייע באחרים בביצוע מטלות שונות, ובלבד שניהול העדר נעשה על ידו. על כן, הצורך בהשגחה קרובה ורצופה, כאמור. יצוין, שגם בלילה יש צורך להיות בקרבת מקום בשל התראות לגניבות, טריפות וכד'.
במקרה של צאן, הדברים מקבלים משנה תוקף, לנוכח הצורך בכינוס הצאן בלילה לתוך מכלאה. במקרה כזה, עומדים בפני הרועה שתי אפשרויות – הקמת מכלאה בשטח הרעייה הדורשת היתר בנייה ואינה ניתנת דרך כלל, או לחלופין כינוס העדר במכלאה המוקמת בשטח מגוריו. במקרה כזה, יש צורך גם שהרועה יתגורר ביישוב המאפשר הקמת מבנה חקלאי כאמור. רועה אשר אינו מתגורר בקרבת מקום אינו יכול לכנס את עדר הצאן למבנה בתחום מגוריו ביישוב.
יש לציין, כי ניהול עדר על ידי אחר (בד"כ תמורת תשלום) הינו בניגוד לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז – 1967.
לאור האמור לעיל, משרד החקלאות אינו ממליץ, דרך כלל, לתת הרשאת רעייה לצאן במקרקעין למי שאינו מתגורר בקרבת מקום ושיש באפשרותו להקים או שיש ברשותו מכלאה במקום מגוריו. בכל הנוגע לבקר – על אף שמדובר בשיקול מרכזי בכל הנוגע למתן המלצה, ייתכנו מקרים בהם המשרד ימליץ לתת הרשאת רעייה (במקרקעין שאין להם בקשה מתאימה על ידי רועים המתגוררים בקרבת מקום) למי שאינו מתגורר בקרבת מקום, אם שוכנע שיש בידו את היכולת לנהל אותם מרחוק וסביר להניח שמקום מגוריו לא יועתק על ידו לשטחי הרעייה.
האמור לעיל אינו חל על רעייה עונתית בדרום הארץ של צאן, בשים לב לאופי הרעייה שהיא לתקופה קצרה ואינה רציפה והיא מלווה בפינוי מוחלט של התשתית הזמנית במקום בתום עונת הרעייה. כמו כן, האמור, מטבע הדברים, לא חל על רעיית שלפים.
פורסם ב - http://www.articles.co.il/article.php?id=65229 
